Translate

חפש בבלוג זה

3.8.2014

כשהתותחים רועמים המוזה רואה חדשות

כבר המון זמן לא כתבתי בבלוג, ולא סתם. המלחמה הזו, שכולם בתקשורת ממשיכים לקרוא לה "מבצע" שיתקה לי את היצירתיות.
הממ"ד שלי, שבימים כתיקונם הוא חדר יצירה וארון הבגדים, חזר לתפקידו המקורי: ממ"ד וגם קיבל תפקיד חדש: חדר שינה לילד. הוא התמלא בציוד לשעת חירום כגון מים ומכשירי תקשורת. וגם הוכנס אליו מזרון וכל ארסנל הבובות שדרוש לשינה טובה באמת של ילד בן 4. והכי מדכא: חלונות הברזל נסגרו, מה שהחשיך אותו אחת ולתמיד.
בכל פעם שאמרתי לעצמי: היום אני אצור, היום אני אתפור! נכנסתי לחדר היצירה לשעבר שלי, והמוזה שלי התבאסה וחזרה לסלון לצפות בחדשות או לצלם לוקים חדשים לבלוג האופנה שלי (לפחות החוש האופנתי שלי עוד לא מת).
אבל כשה"מבצע" נמשך, ולא רואים אופק לסיומו, החלטתי שלא אתן לחמאס לנצח, והעברתי את חדר היצירה, או לפחות את חלקו, לסלון.
נכון, זה באלגן. נכון, זה מבאס. אבל לפחות יש אור ויש חשק ליצור.
אז ככה נראה הסלון\מטבח שלי בזמן אמת:


ומה שנוצר בבאלגן, היתה מתנה לילד חמוד שחוגג 5. ומה כל בן 5 רוצה? להיות גיבור על. לכן תפרתי ערכה: מסכה, גלימה וחגורה:
בסוף היום נאלצתי לסדר את "חדר היצירה" המאולתר שלי, אבל נו מילא - שאלה יהיו הצרות שלי.
מאחלת לכולנו שקט.

לירון

אין תגובות:

פרסום תגובה