Translate

חפש בבלוג זה

19.3.2019

פורים כבר כאן


כשהייתי צעירה הייתי נוטה להלחץ. עודף משימות מול רצוני לעשות אותן על הצד הטוב ביותר, יצרו את התחושה הלא נעימה שנקראת לחץ.


עם השנים, כשבגרתי והשערות האפורות החלו להחליף את אלה עם הצבע, הבנתי שלחץ לא מועיל לי. יש אנשים שיאמרו שהלחץ מייצר להם מוטיבציה, אבל אצלי הוא רק מייצר כאב ראש ורצון להכנס למיטה ולישון. הבנתי גם, שדברים שנראים לי כ"לא מושלמים", לעיתים נראים לאחרים פשוט מצויין. למדתי איפה אפשר "לעגל פינות" ואיפה צריך להשקיע. ובעיקר למדתי שלא להלחץ, כי יש לי יכולת אלתור מדהימה. אימצתי את המשפט "זה מה יש ועם זה ננצח" ונתתי ללחץ ללכת לשכון בליבם של אחרים.




כשעידו ביקש ממני להתחפש ל"משהו מקורי" שמחתי. אני אוהבת אתגרי יצירה ופורים זה הזמן המושלם להתנסות בכאלה. מה שלא ידעתי באותו רגע, זה שהתחפושת של עדי תהיה מסובכת ממש שחשבתי, וגם שלא ארגיש כל כך טוב. צירוף הנסיבות הנ"ל גרמו לכך שדחיתי ודחיתי את תפירת התחפושת (כי מי יכול להתמודד עם אתגרי תפירה כשיש לו סחרחורות?).
מפה לשם החג התקרב והתחפושת החצי תפורה של עידו ישבה לי על השולחן בסטודיו והציקה לי... בלית ברירה ישבתי וסיימתי, עוד תפר ועוד אחת, חוט ברזל ומה עם הכנפיים והקשת? אבל, הצלחתי. וזה מה שנקרא: יגעת ומצאת? תאמין.

קבלו אותו במחיאות כפיים: קופידון על ענן.
ועוד תמונה לשוויץ
וברור שגם עדי צולמה רשמית כרפונזל החמודה
ורוקדת משמחה
אז איך היה הפורים שלכן?
מוזמנות להעלות תמונות של תחפושות לעמוד שלי.

חג שמח,
לירון

2 comments: