Translate

חפש בבלוג זה

19.12.2011

ג'קט הפתעה

בז'קט הזה אני גאה במיוחד. לקח לי הרבה זמן ומאמץ לתפור אותו. הגזרה (מבורדה) כוללת 18 (!!!) חלקים. כמובן שהייתי גם צריכה להתחכם ולשנות אותה ככה שבסוף היו 20 חלקים. והנה התוצאה:
מקדימה הוא אפור

מאחורה הוא לבן

ובפנים - הפתעה!!!

ומקרוב

14.12.2011

קובי תעשה לי נעל

בשם "קובי לוי" נתקלתי בפעם הראשונה כשגלשתי במירשתת (internet). הדגמים שלו גרמו לי לעלייה בלחץ הדם מרוב התרגשות. כל זוג יותר מפתיע מקודמו, והיצירתיות פשוט מהממת. איך אפשר לעמוד בפני הדגם הזה

או זה
או זה


אחר כך הפכתי למעריצה שלו בספר הפנים (פייסבוק), שם גיליתי שליידי גאגא נעלה זוג שלו בקליט (המילה העברית לוידאו קליפ), וש-וופי גולדברג רכשה את הבננות המהממות שלמעלה.
ואז הלכתי ללמוד "נעליים מתחילים" בגילדה.
ולשמחתי והפתעתי הרבה הסתבר שקובי מלמד בקורס (!!!). 
כשהכרתי את קובי גיליתי שבנוסף לכל הכשרון הזה, הוא גם בחור חמד, עם חוש הומור מצויין וחיוך מקסים. בקיצור התאהבתי :-).
אז מהגילדה לא יצאתי קובי לוי (אפילו לא קרוב), אבל יצאתי עם זוג נעלי אוקספורד שחורות (מכוערות) שאפרסם את תמונתן בהמשך, ועם תעודת סיום.
ולקובי רציתי להגיד "תודה". תודה על ההדרכה המהנה, האוירה השמחה והתקווה שיום אחד גם אני אוכל. ותודה על כל היצירתיות. תמשיך לפרסם את הנעליים המהממות שלך. אני לא יכולה לחכות.
ולכל מי שלא מכירה את הבלוג של קובי - זה הזמן!

12.12.2011

שמלה לה

ושוב מבית היוצר שלי: שמלה קצרה, כזו שלובשים עם גרביונים מגניבים.

14.11.2011

רוץ בן סוסים

רציתי לפנק את הקטנצ'יק אז תפרתי לו סוס גדול שעליו הוא יכול לשבת ולעשות "דיו" (קליק על התמונה תגדיל אותה)
 והנה קולאז' מפנק...


9.11.2011

החלפת משאלות

בהחלפת משאלות בפורום אמנות הטכסטיל והליבוד קיבלתי על עצמי להגשים את המשאלה של שמים ירוקים: משטח לאוכל של החיות. דווקא מפני שלכאורה הבקשה היתה כ"כ פשוטה היה לי ברור שצריך למצוא דרך מעניינת למלא אותה. ברור שהמשטח צריך להיות פרקטי (כביסות וכו') ולכן בחרתי בבד מגבת. מכיוון שמדובר באוכל החלטתי לעשות צלליות של צלחת וסכו"ם והנה התוצאה:


 במסגרת השתמשתי בתפר האהוב עלי

6.11.2011

איך הגילדה הוציאו לי ת'חשק

אני מתנצלת מראש בפני הקוראות שלי שרגילות לרשומות של תמונות יצירתיות. הרשומה הזו לא כוללת תמונות, אלא בעיקר תלונות :).

כמו שחלקכן יודעות, אני תופרת לעצמי את המלתחה, כבר כמה שנים. ותמיד חלמתי לעשות לעצמי גם נעליים. 
השנה החלטתי ללכת על זה ולהתחיל להגשים את החלום. החלטתי להתחיל ללמוד נעליים בגילדה.

מכיוון שאני עובדת בהייטק, החלטתי ללכת על שיעורי הערב שמציעה הגילדה: קורס נעליים מתחילים. הלכתי, ביררתי ונרשמתי.
הגעתי לקורס (היקר:  6700 ש"ח!!!) עם התלהבות של ילדה קטנה: אני הולכת לעשות נעליים! והנה היום כ-7 שעורים אחרי, אני מיואשת, מעוצבנת ובעיקר מאוכזבת.

למה?
אז ככה:
נתחיל בזה שניהול השיעורים היה פשוט מזוויע. 13 בנות בשיעור שבו מתקדמים צעד צעד גורר באופן בלתי נמנע הרבה רגעים מתים. אני מוכרחה לציין שבנוגע לניהול, המצב השתפר מאד לאחר שהתלוננתי. הסברתי למנהלת הקורס ולמנהלת בית הספר מה לא בסדר, והכל שופר - פשוט נפלא (באמת, לא בציניות).

אבל מה? הקורס מכריח אותי לעשות נעלי אוקספורד מעור. 
אוקספורד? מעור? איכס! רציתי עקבים, רציתי בד - לא!
עזבו את העובדה המצערת הנ"ל (הקורס מעודד אותנו לעשות דגמים אישיים של נעל שטוחה, אז אולי אפשר לטעון שיש פה מקום לחומרים אחרים), הגילדה מצהירה שזה קורס כולל חומרים לזוג נעליים אחד, כלומר הם מספקים את העור. 

מה שהם שכחו להגיד זה שהם מתקמצנים על העור. שהם נותנים צבעים מכוערים, ושאם צריך להוציא עוד חתיכת עור מהמחסן, הם יוציאו לך קודם את הנשמה. 

שילמתי 6700 ש"ח, לא כולל חניה בת"א, והם מתקמצנים לי על עוד חתיכה של עור. שלא לדבר על הצבעים (שחור או חום) שהם נתנו לנו. 
מכיוון שאני תמיד חוששת שרק אני פולניה, אני כל הזמן בודקת מה חברותי לקורס חושבות, ומגלה שגם הן מבואסות מכל הסיפור הזה. אני לא לבד. 

דגמים אישיים זה יופי, אבל כשזה לא חלק מובנה בשיעור, זה הופך ל"מטרד", כשאני צריכה עזרה בדגמים האישיים שלי אני מרגישה שאני "מציקה" למורה, במיילים, או במהלך השיעור.

טענתי היא שגם ככה זה שיעור ערב, וגם ככה זה כנראה הקורס האחד והיחיד שרובינו תיקחנה בתחום הנעליים, אז מה הלחץ על האוקספורד השחורות המכוערות האלה, ולמה לא לתת לנו באמת להגשים חלומות. הרי לא נצא מעצבות נעליים מהקורס, אז למה לא בכיף? 

בשיעור האחרון הייתי ממש מבואסת. הגענו לשיעור סדנא ו-3 מכונות לא עבדו (מיותר לציין שגם אם היו עובדות, אין מספיק מכונות ל-13 תלמידות), האור גרוע (מה שעושה לי כאב ראש), והנעל שאני תופרת מכוערת נורא. בקיצור - דיכאון. 

ואתן יודעות מה? יום אחרי השיעור, ישבתי בבית על דגם אישי שאני תופרת מבד. ישבתי ותפרתי ונזכרתי בהתלהבות הראשונה שלי, זו שהביאה אותי לשלם 6700 ש"ח (לא כולל חניה בת"א), להפסיד פעם בשבוע ערב עם הבן שלי, וללכת ללמוד נעליים.

נזכרתי בהתלהבות, וכעסתי על הגילדה שהרגו לי אותה.
לצערי הגילדה זה בית הספר היחיד בארץ לנעליים. ככה שהם באמת יכולים לעשות מה שבא להם.

ועוד נקודה אחרונה ומרגיזה. הגילדה מפרסמים ידיעון שבו מפורטים קורסים שנפתחים. שימו לב למודעה המרגיזה על נעליים מתחילים - יש שם תמונה של נעלי עקב (ממש יפות). כזו הטעיה! זה פשוט מרגיז אותי. כשהערתי על זה לבית הספר המנהלת ביטלה את טענותי ואמרה כי הסילבוס ידוע מראש (כאילו זה בכלל סותר את הטענה שלי שזו הטעיה של הציבור).

טוב עד כאן תלונותי. תמונות של נעליים יבואו בעתיד (אני מקווה). תודה למי ששרדה פוסט זה.
לירון

1.11.2011

לכובע שלי שני צדדים

סדנאת הכובעים שעשיתי סיפקה לי דרך מצויינת להשתמש בשאריות בדים ולהעביר בכיף שעתיים של תפירה. אז התחדשתי לי בכובע דו צדדי חדש:

25.10.2011

"דוסי שיק"

אצלי במשרד חורף כל השנה, גם כשבחוץ יש 40 מעלות. אז אין ברירה וצריך לייצר בגדים שיתאימו לאקלים. החלטתי ללכת על השיק הדוסי בשתי חצאיות מקסי. הראשונה:
 והשניה:
 ושימו לב לטבעת המהממממת:


20.9.2011

נעליים זה שמחה

כמו שכבר חלקכן יודעות אני מאד אוהבת נעליים. לכן שמחתי כ"כ שגיליתי שניתן לעצב ולמכור נעליים בhttp://www.zazzle.com. אז פתחתי לי חנות בכתובת http://www.zazzle.com/dodaliron. ועיצבתי כמה זוגות שכבר ניתן לקנות (קליק על התמונה יגדיל אותה):


והנה כמה שבתכנון


אז בואו לבקר!

16.8.2011

ועדת שמות וגם הצעה מעניינת


את חבורת הבובות הזו תכננתי ותפרתי ביחד. מי שתפרה בובות בעברה יודעת בכמה עבודה והנאה מדובר :). אני מחפשת שם לדמות הזו, עם העיניים והקרניים הלא סימטריות. הצעות יתקבלו בברכה.
ועכשיו להצעה: אני מעמידה אותן למכירה פומבית.
מי שמעוניינת מוזמנת לשלוח לי מייל או מסר בתפוז עם הצעת המחיר שלה. יש גם מחיר מינימום שאני לא אגלה לכן, ואמכור רק למי שהציעה יותר ממחיר המינימום. לא לשכוח לציין עבור איזה בובה אתן מציעות...
התשלום ב-PayPal לא כולל משלוח. ננסה לתאם איסוף ישיר או שאשלח בדואר.
והנה הדוגמנים (לחיצה על התמונה תגדיל אותה):
חבר מספר 1 - נמכר!!!

חבר מספר 2  - נמכר!!

חבר מספר 3

חבר מספר 4

חבר מספר 5

חבר מספר 6

15.8.2011

סדנאת כובעים

ביום שישי האחרון, אחרי שהילד המעורר שלי העיר אותי ב-4 בבוקר, עשיתי "ויברח" מהבית ונסעתי לנחמה כדי לתפור כובעים, בהדרכת ofekdean. היה כיף לתפור בלי שאיזה זאטוט יסתובב לי בין הרגליים, עם חבורת בנות עליזות שאוהבות תפירה ממש כמוני. את הכובעים כבר בדקנו בבריכה. לשמחתי הקטנצ'יק הסכים בשמחה ללבוש את הכובע שתפרתי לו. אז הנה הדוגמנים בשידור חי (אולי אקבל קמפיין מקסטרו):


3.8.2011

קלסר וקלמר

ביום ראשון התכנסנו מספר בנות הפורום אצל נחמה והכנו קלסרים וקלמרים. היה נחמד להכיר את הבנות שמאחורי הניק. עכשיו נותר לארוז ולשלוח למיכל. אז הנה הסט שלי:

18.7.2011

כיסוי ראוי

ביום שישי השתתפתי בסדנא של קרן (פרפרים) לתפירת כיסוי למכונה שלי. סוף סוף יש למכונה כיסוי ראוי כמו שהייתם מצפים בבית של תופרת. קראתי רבות וטובות על קרן בבלוגים אחרים וגיליתי שהכל נכון :), קרן בחורה חמודה עם המון ידע וסבלנות. היה תענוג. 
והנה התוצרים:


9.6.2011

נעליים שמחות

קיבלתי אותן במתנה מגיסתי, והחלטתי לנסות ולשפץ
ככה הן נראו לפני
 וככה אחרי




11.5.2011

שמלה

רציתי כזו ארוכה ארוכה, אבל לא מדי :), אז הנה היא לפניכם


6.5.2011

10 ש"ח וקצת דבק

הסתובבתי לי בקניון אחד, מסתכלת על נעליים וראיתי נעלי אצבע מדליקות, שעל הרצועות שלהן היו כפתורים, סרטים וסתם קישקושים. הסתכלתי על המחיר ולא האמנתי: 99 ש"ח! על מה? 
למחרת קפצתי לרחוב הראשי בפ"ת, קניתי 2 זוגות של נעלי אצבע, 10 שקלים כל אחת. לקחתי אותן הביתה ועם קצת דבק שידרגתי אותן:


1.5.2011

תכירו את ברכה

רציתי לעשות חבוב, או חבובה כמו שפה, אבל כבר בהתחלה עשיתי טעות של מתחילים ועשיתי לה צוואר, מה שאומר שאי אפשר להכניס את היד. אז החבובית הפכה לבובה, שקוראים לה ברכה. הקטנצ'יק מת עליה, הבעיה היחידה שהוא מנסה לנגוס לה בעין, שעשויה קלקר - לא רעיון טוב... 

13.4.2011

סופ"ש של מוזה (חלק ג' ואחרון)

והנה ההמשך...
שני מגנטים למקרר:

 ועוד כרטיסים




ואחרונות חביבות, שתי תגיות