Translate

חפש בבלוג זה

26.10.2015

ציור על פורצלן


כל מי שעוקבת אחרי בלוגים יצירתיים יודעת שלפני כשנה היה באז אדיר סביב טושים לפורצלן. גם אני ראיתי את הפוסטים המרהיבים וגם אני מיהרתי ורכשתי טוש לפורצלן (אצל נתנאלה). כמו המון פרוייקטים אחרים, גם הפרוייקט הזה נדחה ונדחה... אבל, הנה! סוף סוף מצאתי זמן לממש את הפנטזיה.

בחרתי בשתי כוסות קפה לבנות מהארון.

תחילה השתמשתי במדבקות האלו כדי ליצור שבלונה לעיגולים קטנים:



על האריזה של הטוש כתוב במפורש שלא לצבוע על שטחים שבאים במגע עם אוכל, ולכן הקפדתי שכל הצביעה תיעשה מבחוץ. הדבקתי את המדבקות ובתוכן צבעתי עם הטוש.
זה המקום לומר שמי שמחליטה להשתמש בטוש כזה צריכה לחשוב עליו כעל מכחול דק ולא כעל טוש. הצבע נזל לי אל מתחת למדבקות וכשקילפתי את המדבקות חלק מהצבע ירד איתן. המזל הוא שמקלון אוזניים טבול באצטון מוריד מיד את הצבע מהכוס.
דבר שני שכדאי לציין הוא שהצבע שיצא מן הטוש היה יותר ורדרד מאדום, אבל לאחר חימום הכוס בתנור (שלב שדרוש כדי לקבע את הצבע), הוא הפך לאדום מטאלי כמובטח.

הנסיון עם המדבקות לא מצא חן בעיני: העיגולים יצאו לא מושלמים ודרשו שכבה נוספת. לכן בכוס השניה החלטתי על ציור חופשי.
נסיון זה היה מהנה הרבה יותר. החלטתי לצייר מפלצות שונות ומשונות. חשוב להקפיד על עבודה נקיה, למי שעובדת עם יותר מצבע אחד אני ממליצה לחכות לייבוש לפני החלפת הצבעים. עם זאת צריך לזכור שאפשר לתקן עם אצטון.

והנה התמונות:





עוד נקודה שכדאי לקחת בחשבון. על מנת לקבע את הצבע צריך לשים את הטוש בתנור חם למשך שעה וחצי. כשהוצאתי את הכוס גיליתי עליה גם כתמים שחורים שכנראה נגרמו מלכלוך שהיה בלתי נראה לעין בלתי מזויינת, שהשחיר בתנור. אני ממליצה לנקות היטב את הכלי לפני שמתחילים לעבוד.

אז לסיכום: הטוש נותן חוויה יצירתית וסיפוק מהיר כפי שאני אוהבת. לצערי בזמן שרכשתי את הטוש לא היה לנתנאלה את הצבע השחור במלאי ולכן "הסתפקתי" באדום. אני חושבת שאותו ציור בצבע שחור היה מרהיב עוד יותר. זוהי אכן דרך מהירה ונחמדה לייצר כלים בעיצוב אישי.

שבוע יצירתי לכולן,
לירון

23.10.2015

מעניין לעניין (עוד שמלה לילדה)

השמלה הראשונה שתפרתי לקטנה, עוררה בי חשק לשמלה נוספת והרי היא לפניכן:
מלפנים, ורדרד ומתוק

מאחור - סגול
שיהיה לנו שבוע רגוע ויצירתי
לירון

19.10.2015

יצירה עם ילדים


תוכלו לדמיין לעצמכן שהרגע שבו ילדי ידעו לשבת ולהחזיק טוש היה רגע משמח עבורי. אין תענוג גדול מלשבת איתם וליצור. אני מודה שלוח הזמנים הצפוף שלי כאמא עובדת לא מאפשר לי לעשות זאת במינון שהייתי רוצה, אבל מדינתינו היהודית מספקת לנו המון חגים וחופשים, ואיתם המון הזדמנויות.
בתקופה האחרונה בני הבכור מחובר למסכים: אייפד, טלביזיה ומחשב. החלטנו שהגיע הזמן לשים גבולות בעניין, ופתאום גילינו שיש לנו המון זמן ליצירה משותפת :). אז הנה יצירה נחמדה, שאינה לוקחת יותר מדי זמן מצד אחד, אך תוצאותיה מרשימות מצד שני: צביעת אבנים.

שלב ראשון: אוספים אבנים. גיליתי כי זהו שלב כיפי מאד לבנים בני 5 ושמונה חודשים!!
שלב שני: פורשים ניילון על כל שטח המרפסת (או הגינה), מוציאים צבעי אקריליק וצובעים (אני עשיתי 2 אבנים והוא 3). זו ההזדמנות ללמד אותו לעבוד עם מכחול, לנקות בין הצבעים וכו'.
שלב שלישי: לאחר הייבוש משפריצים צבע על האבן עם מברשת שיניים. זה היה שלב נהדר, הילד ממש עף על זה! 

והתמונות:
עבודה עם מכחול ומברשת שיניים, כיף אמיתי
אבנים צבעוניות. מה עושים עם זה? מקשטים את המרפסת או הגינה.
שלב אחרון ולא חובה: למרוח לכה. אני מתכוונת לשים אותן במרפסת כקישוט ולכן הלכה הכרחית.

יצירה מהנה לכולן!
לירון

11.10.2015

באווירת הסתיו (שמלה לילדה)

נכון, עדיין חם מאד, אבל מטר הגשמים שהוטח עלינו בשבוע שעבר הזכיר לי שהנה מתקרב לו החורף. אני טיפוס של קיץ: מעדיפה למות מחום מאשר להרטב בגשם, אבל אם יש משהו שאני אוהבת בחורף זה להיכולת לתפור בגדים מפליז לילדים. פליז, כידוע לכל מי שעוקבת אחרי יותר משתי שניות, הוא החומר האהוב עלי: הוא נגזר בלי ללכלך, ומגיע במלא צבעים. בקיצור החומר המושלם בשבילי.
מעבר הדירה שגורר אחריו מני בלאגנים גרם לכך שבימים האחרונים כל הבדים שלי עומדים מקופלים בסלון (ויש לי הרבה!), מה שמיד מעורר את מיצי היצירה...
אז אספתי לי בדים
וציירתי לי ציור
כמה קווי מתאר
ויצאה אחלה שמלה
וזום אין לפרטים
ועוד אחד לקינוח

אחרי תקופה ארוכה ללא תפירה של ממש, אני מרגישה שחזרתי "לנשום"
שלומות לכולן
לירון

5.10.2015

upcycle

כבר חודשיים עברו מאז שכתבתי פה. אני מקווה שעברו על כולכן חודשיים פוריים מבחינה יצירתית. אצלי החופשים של הילדים ביחד עם מעבר דירה דחקו את היצירה לכדי מינימום של תפירת מכפלות, הצרת מכנסיים ושאר עבודות קטנות שאינן שוות תיעוד. אבל הנה סוף סוף אנחנו חוזרים לשיגרה, וכולי תקווה שגם היצירתיות שלי תחזור לחיים. בינתיים אני חסרת חדר עבודה (שטרם סודר בדירה הנוכחית), ולכן אני מנסה להתרכז ביצירות קטנות ומועילות.

אז התחלתי בקופסאת הסכום הקטנה שלי, שלשמחתי כבר לא מתאימה למטבח הגדול החדש.

 הוצאתי שתי מחיצות וצבעתי, והרי לי מעמד ללקים:

את הקופסא צבעתי בצבע שמן לעץ, מה שהתברר כטעות איומה. צבע שמן הוא בלתי ניתן לניקוי והנסיון להכשיר מחדש את הרולר והמברשת עלה לי בהרבה טרפנטין. מסקנה לעתיד: להשתמש בצבעים מסיסים במים בלבד!

שדרוג נוסף קטן שעשיתי, שאינו כרוך כלל ביצירה אלא במחשבה יצירתית בלבד:
מדובר בארון אמבטיה פינתי ששמרתי במשך שנים מתוך מחשבה שאולי ישמש אותי. אבל בסופו של דבר גיליתי שהציר של הדלת שלו שבורה והדלתות קצת הצהיבו. בקיצור לא שוס.
 אז הסרתי גם את הדלת השניה והפכתי אותו למדף קטן לספרים וצעצועים:
אם למישהי יש רעיון מה לעשות עם הדלתות, אשמח לשמוע...

עד כאן בפינתינו חזל"ש. מקווה להפגש שוב בקרוב.
לירון