בשם "קובי לוי" נתקלתי בפעם הראשונה כשגלשתי במירשתת (internet). הדגמים שלו גרמו לי לעלייה בלחץ הדם מרוב התרגשות. כל זוג יותר מפתיע מקודמו, והיצירתיות פשוט מהממת. איך אפשר לעמוד בפני הדגם הזה
או זה
או זה
אחר כך הפכתי למעריצה שלו בספר הפנים (פייסבוק), שם גיליתי שליידי גאגא נעלה זוג שלו בקליט (המילה העברית לוידאו קליפ), וש-וופי גולדברג רכשה את הבננות המהממות שלמעלה.
ואז הלכתי ללמוד "נעליים מתחילים" בגילדה.
ולשמחתי והפתעתי הרבה הסתבר שקובי מלמד בקורס (!!!).
כשהכרתי את קובי גיליתי שבנוסף לכל הכשרון הזה, הוא גם בחור חמד, עם חוש הומור מצויין וחיוך מקסים. בקיצור התאהבתי :-).
אז מהגילדה לא יצאתי קובי לוי (אפילו לא קרוב), אבל יצאתי עם זוג נעלי אוקספורד שחורות (מכוערות) שאפרסם את תמונתן בהמשך, ועם תעודת סיום.
ולקובי רציתי להגיד "תודה". תודה על ההדרכה המהנה, האוירה השמחה והתקווה שיום אחד גם אני אוכל. ותודה על כל היצירתיות. תמשיך לפרסם את הנעליים המהממות שלך. אני לא יכולה לחכות.
ולכל מי שלא מכירה את הבלוג של קובי - זה הזמן!
ושוב מבית היוצר שלי: שמלה קצרה, כזו שלובשים עם גרביונים מגניבים.
רציתי לפנק את הקטנצ'יק אז תפרתי לו סוס גדול שעליו הוא יכול לשבת ולעשות "דיו" (קליק על התמונה תגדיל אותה)
והנה קולאז' מפנק...
בהחלפת משאלות בפורום אמנות הטכסטיל והליבוד קיבלתי על עצמי להגשים את המשאלה של שמים ירוקים: משטח לאוכל של החיות. דווקא מפני שלכאורה הבקשה היתה כ"כ פשוטה היה לי ברור שצריך למצוא דרך מעניינת למלא אותה. ברור שהמשטח צריך להיות פרקטי (כביסות וכו') ולכן בחרתי בבד מגבת. מכיוון שמדובר באוכל החלטתי לעשות צלליות של צלחת וסכו"ם והנה התוצאה:
במסגרת השתמשתי בתפר האהוב עלי
