הזבל של השכן ירוק יותר

"אמא זבלנית" כך הילדים קוראים לי. הם יודעים שלפעמים אני עוצרת את המכונית ליד ערימה של ג'אנק ואוספת "אוצרות".
לפני שבועיים, אחרי אימון הספורט הדו-שבועי, חיכה לי "אוצר" כזה ממש מול פתח הבניין: מיטת מעבר. או ליתר דיוק מסגרת מפורקת של מיטת מעבר.

שרשרת מכחולים

 

כמו כל אומנית שמשמשת המון במכחולים, גם אני צוברת המון מכחולים שפשוט התקשו וכבר לא ניתן להשתמש בהם. בניגוד, אולי, לרוב האנשים אני לא ממהרת לזרוק. את המכחולים הישנים אני שומרת. חלקם משמשים אותי ביצירות מעץ (לדוגמא בסדנת הרובוטים), וחלקם הופכים למוט ערבוב לצבעים ולכה.

שיפוץ כסא

זוכרות את הכסא החתולי? 
אז כמובן שהייתי חייבת לצרף לו חבר. כי אחד זה נחמד ושניים נחמד כפליים (אין ספק, גן הילדים משפיע עלי)

הנה מחשבות מגולגלות בתוך נייר

כשאני נוכחת במפגשים, ישיבות או פגישות יש לי מחברת קטנה שבה אני מקשקשת לי רשימות וציורים. כל מני מחשבות שמתרגמות לדפים מלאים בצבע.

האמת אני כל כך אוהבת את התוצר שקשה לי להפרד, גם כשנגמרת המחברת.

פטיש מסמר וצבע

כמה תוצרים של העת האחרונה: