כשאני נוכחת במפגשים, ישיבות או פגישות יש לי מחברת קטנה שבה אני מקשקשת לי רשימות וציורים. כל מני מחשבות שמתרגמות לדפים מלאים בצבע.
האמת אני כל כך אוהבת את התוצר שקשה לי להפרד, גם כשנגמרת המחברת.
אז החלטתי שלא להפרד, והפכתי את הדפים לחרוזים.
ככה זה נראה לפני:
והנה החרוזים:
יצא נהדר
אני מרוצה
נשיקות,
לירון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה