Translate

חפש בבלוג זה

24.7.2019

מהפכה בבית


בימים האחרונים מאז הפציע עלינו החופש הגדול, החלטתי לעצב סוף סוף את חדר השינה שלנו (ההורים). זה החדר היחיד בבית שלא עבר שום שיפוץ או עיצוב ואחרי כמעט 4 שנים בדירה, הגיע הזמן. הפרוייקט ימשך כנראה עוד ימים רבים היות שיש הרבה מה לעשות, ואני כמובן מתעקשת לעשות הכל לבד...


התחלתי עם קיר הטלויזיה שהוא הקיר שאליו פונה המיטה. זה הקיר שהכי הטריד אותי כי בו אני בוהה כל יום ומדמיינת איך הוא צריך להראות. זה היה פרוייקט חד יומי שנמשך כ6.5 שעות של עבודה מדוקדקת ומדוייקת אבל התוצאות מהממות
הקיר המקורי, לבן ומשעמם. יש שידה משמחת וזהו

לאחר הצביעה, כיף לי להסתכל
והנה הרגע המרגש של הסרת המסקינטייפ:

למחרת עבדתי על זוג תמונות שיתלו על הקיר הנגדי. התוכנית המקורית הייתה למחזר שתי מסגרות ישנות ע"י צביעה ובתוכן לשים ציור שמצויר על קאפה.
אך כדרכן של תוכניות דברים השתבשו: בזמן קילוף המסקינטייפ נהרס חלק מהציור. בתחילה חשבתי שאוכל לעבוד עם זה ולהפוך את הדפקט לאפקט אבל כשניסיתי לצבוע את המסגרות בספריי דברים לא צלחו וכל הפרוייט הלך אחר כבוד לפח (חלק מהחומרים ימוחזרו כמובן). בסופו של דבר, ביום שלמחרת הלכתי לחנות היצירה האהובה עלי, רכשתי זוג קנווסים מתוחים על מסגרת וציירתי מחדש.
התוצאה מקסימה
הפרוייקט המקורי - לא צלח
גם את הרגע הזה צילמתי בוידאו, אם תסתכלו עד הסוף תראו את החלק המבאס שהתקלף

זו התוצאה הסופית, על קנווס:

אם תסתכלו טוב יש ליד הדלת את הפרוייקט הישן

הדבר הבא שהחלטתי לטפל בו זה צבע המיטה והשידות. שניהם נקנו לפני כ-15 שנים ושניהם בצבע ונגה. הרגשתי שזה מייצר חדר אפלולי.
זה פרוייקט מאד גדול ומסובך אז התחלתי בקטנה עם השידות. צביעת השידות לבדן לקח לי 3 בקרים, כ-6 שכבות של צבע, שיוף, פריימר ולכה. אבל - יצא מהמם.

שמתן לב מה מחזיק את השידה באויר
בשלב מסויים החלטתי שהמגירות יהיו עם עיגולים, מישהי מנחשת איך עשיתי אותם
התוצאה מהממת, החלפתי גם ידיות

עלות עד כה:
צבע טורכיז לקיר - 95 ש"ח (את הצבע גיוונתי לבד עם לבן שהיה לי בבית)
קנווסים - 80 ש"ח
צבע שמנת - 50 ש"ח
ידיות - 54 ש"ח

סה"כ - 279 ש"ח

עוד בתכנון: צביעת המיטה, תליית הציורים, הוספת ארון (במקום שידה שיש היום), הכנת אהיל, תליית וילון ו... בטח עוד כמה דברים ששכחתי.

אחלו לי בהצלחה,
נשיקות, לירון.

אגב - את כל התמונות + חידות אני מעלה לדף שלי בפייס, מוזמנת לעקוב.

תגובה 1: