Translate

חפש בבלוג זה

15.6.2019

הרובוטים משתלטים

מי שעוקבת אחרי מספיק זמן כבר יודעת שבשנה האחרונה החלטתי ללמוד נגרות. עשיתי קורס אחד ועוד כמה סדנאות של נגרות ויצירה חופשית בעץ. אבל איכשהו את התחביב לא הכנסתי הביתה. "זה מלכלך מדי" חשבתי לעצמי "וגם אין לי ציוד".



אבל אז פגשתי את נורית, שהפכה לחברה. נורית עושה סדנאות בבטון ויש לה סטודיו מגניב בבני ברק סמוך לקניון איילון.
הקליק ביננו היה מיידי, שתינו יצירתיות, יוצרות וחדשניות. ושתינו רק רוצות לעשות ולעשות. החלטנו להרים סדנא משותפת: רובוטים מעץ. לנורית יש את המקום ואת הציוד וביחד השמיים הם הגבול.

נורית ואני

אז התכנסנו בוקר אחד לניסוי כלים אצלה בסטודיו וככה נולדו להם 4 רובוטים חמודים: שניים שלי ושניים שלה. 

המפגש אצל נורית שינה לי משהו בחשיבה: הבנתי שאולי זה קצת מלכלך, וגם אין לי כלים אבל מסור אפשר להשאיל, שאריות מנגריות אפשר לאסוף וליצור בעץ אפשר גם בבית, בתנאים "נקיים" יחסית. לקחתי את שרון (בן-זוגי) ביום שישי ללקט שאריות, השאלתי מאחיו (ארז) את המסור והתחלתי לעבוד. חלק במרפסת וחלק בסלון, גיליתי שלא רק שזה אפשרי, זה גם כיף לא נורמלי.


הרובוט הראשון שעשיתי בבית, היה בשיתוף עם עדי. אמנם רק בת 5 אבל יש לה כבר עין עיצובית, וזה פשוט היה מדהים לראות כמה היא החלטית בבחירת הצבעים ועיצוב הדמות. נולדה לנו רובוטית עם מדף קטן. בצילום עם שדכן ועט, אבל עכשיו היא אצלי במשרד מחזיקה את כרטיסי הביקור.

עדי


אחר כך נולד רובוט שמוליק שמחזיק קופסאת שימורים. אפשר לשים בקופסא סכו"ם, כלי כתיבה, מכחולים או עציץ. 

שמוליק
ובסופ"ש האחרון נוצרה לה עוד תמונה, הפעם עם מקום לעציץ. אפשר כמובן להוסיף כיתוב ולהפוך אותו לשלט כניסה. האף, אגב, הוא ידית ישנה של דלת...


הצורך ליצור עוד דמויות כאלה ממש מדגדג לי באצבעות, ובכל פעם שאני הולכת לישון אני חולמת על ברגים וחתיכות עץ שהופכים לרובוטים :).

את הסדנא עם נורית אנחנו פותחות ביולי. זו סדנא שמיועדת להורה-ילד אבל אפשר גם לבוא לבד וליצור מה שבא לך מהשאריות שיש בסטודיו של נורית.
הסדנא תתקיים בתאריכים:
>> יום ראשון - 7.7 >> 10:00-13:00 
>> יום ראשון 7.7 >> בין 13:30-16:30
>> יום שלישי 9.7 >> 10:00-13:00 
>> יום שלישי 11.7 >> 10:00-13:00 
>> יום שלישי 11.7 >> בין 13:30-16:30 

הרשמה באתר שלי - פה (לבירורים נוספים מוזמנת לדבר איתי 052-3576475)

אשמח לראותך, 
לירון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה