משטח פעילות לקטנטנים

שני הדברים שאני הכי אוהבת זה אתגר ויד חופשית במימושו. לכן שמחתי מאד שלקוחה הזמינה משטח פעילות לביתה, הכולל רוכסן, תיקתקים, סקוטצ' והשחלת שרוך, והשאירה לי את התכנון והמימוש. 
נתחיל מהתוצאה:

והנה קצת פרטים: בפרצוף יש שני כפתורים ורוכסן

בפרצוף יש שני כפתורים ורוכסן

העיניים כפתורים

הפה רוכסן

מתחת לדג מסתתרים תיקתקים

מתחת לדג מסתתרים תיקתקים

מתחת לכל יד יש סקוטצ'

מתחת לכל יד יש סקוטצ'

בחולצה של החתול יש שרוך שניתן להשחיל על לולאות

מקווה שהלקוחה האמיתית תהיה מרוצה!

עוגה

כל מי שיש לו ילד בגן יודע שחגיגות יום ההולדת ממש לא מסתיימות ביום אחד. יש יום הולדת בבית, עם החברים והמשפחה, בגן ולעיתים גם בצהרון.
את עוגת יום הולדת בלשים של יום שבת הכינה נועה, אחותי. אבל לגן אני הכנתי את העוגה. והפעם: מיכל של פופקורן. כמובן שזה לא רעיון שלי, לקחתי אותו מהרשת.
הסיבוכיות היתה למצוא את הרצועות האדומות ללא גלוטן. עברנו את חצי מהסופרים בגוש דן בשביל למצוא.

עידו היה מרוצה, וזה העיקר.

יום הולדת בלשים

פתח דבר

השנה החלטנו לחגוג את יום הולדת 6 בסימן בלשים. גם השנה, בדומה לשנה שעברה, התחלתי את ההכנות כחודש מראש, כי למדתי שכשיש מספיק זמן ויצירתיות, השמים הם הגבול וההוצאות קטנות... וגם השנה בדומה לשנה שעברה, החלטנו לסמוך על מזג האויר ולחגוג בחוץ. במשך כל השבוע הגשום החזקתי אצבעות שהסופ"ש יהיה חמים, ומזלינו לא אכזב וזכינו בשבת חמימה ושמשית כראוי לחגיגות יומולדת בחוץ.

המיתוג 

העבודה החלה אצל אחותי המוכשרת, נועה, שציירה לי שתי דמויות בלשים שאיתם עבדתי לאורך כל הדרך. בנוסף היא נתנה לי אלמנטים של הדמויות בנפרד: זכוכית מגדלת, כובע, עיפרון ולוח.

האלמנטים הודבקו על בלונים, בדיגלונים על האוכל ולאורך כל האירוע

ההפעלה

בתחילת האירוע כל ילד קיבל "תג בלש" בצבע אחר, והתג שייך אותו לקבוצה. את התגים הדפסתי על דף מדבקה וגזרתי.

הילדים התחלקו לקבוצות ויצאו בעקבות האוצר האבוד להפעלה של חפש את המטמון. לכל קבוצה היו שני מדריכים (חברי משפחה). כל קבוצה הייתה צריכה למצוא מעטפות שהיו טמונות ברחבי הגינה, בכל מעטפה היה רמז למעטפה הבאה וגם חלק של פאזל (כל חלקי הפאזל יחדיו מרכיבים את מפת האוצר).

הילדים רצו מרמז לרמז בהתלהבות, וחוץ מבלבול קטן של המעטפות בין הקבוצות נרשמה הצלחה וכל חלקי הפאזל נאספו.

מפת האוצר

לאחר שכל הקבוצות חזרו הרכיבו הילדים את הפאזל

ומצאו את האוצר, שהכיל מטבעות שוקולד, והשמחה היתה רבה

האוכל

גם השנה היו הסבתות ממונות על הקייטרינג, והן לא אכזבו

פינת צילום

הילדים שסיימו למצוא את הרמזים ראשונים היו צריכים להמתין לשאר הילדים. בזמן ההמתנה, חיכתה להם פינת צילום שכללה מסך ואביזרי בלשים מקרטון. את האביזרים הכנתי ע"י הדפסת האלמנטים על דף מדבקה והדבקתם לקרטון קשיח.

חתן השמחה

אני וילדה מהממת בשם שיר בצילום היתולי משותף

מתנה לבלש הראשי

במקום מתנות ביקשנו גם השנה, לשים כסף בקופה מיוחדת בגן, ומהכסף נקנה מתנה גדולה (הילד חולם על Xbox, נראה לי שלא נצליח להתחמק...)

עוגה ומתוקים

העוגה והמתוקים הגיעו רק בסיום הפעילות וכללו בעיקר מתוקים בריאים כמו פירות ועוגיות מעשה ידי הסבתות. הכל חוסל.

מתנות לילדים

בסוף הפעילות קיבלו הילדים חוברת לבלש. החוברת היא אסופה של משימות שאספתי מרחבי האינטרנט ואיגדתי ביחד. הפקת החוברת דרשה ממני בעיקר כישורי הדפסה ועטיפה... 

לסיכום

יום ההולדת היה כיף גדול, גם ההכנות וגם האירוע עצמו. הילדים השתתפו ונהנו, והכי חשוב: חתן היומולדת היה בעננים.

יום הולדת בלשים - ההכנות

ליורש העצר ימלאו מחר 6 שנים. ובדומה לשנה שעברה, גם השנה נערוך לו יום הולדת כדת וכדין. והשנה יום הולדת בלשים. 
החלטתי להרחיב קצת את ההתרגשות מהמאורע ולהגיע לגן לפעילות מקדימה שתבנה את המתח לקראת המסיבה. ומה יותר מתאים לבלשים מלפתור פאזל? התוכנית המקורית היתה להדפיס את הדמויות הנהדרות שעיצבה אחותי לאירוע על מדבקות גדולות, להדביק על קרון וליצור פאזל (את הדמויות עוד תפגשו בפוסט היום הולדת הרשמי). אבל המדפסת לא שיתפה פעולה ולכן החלטתי לעשות זאת בדרך הישנה והטובה: ציור ביד וצביעה בטושים. האמת, היה כיף.
והנה הציורים שהוכנו (3 פאזלים):

ולאחר כבוד נחתכו לפאזלים

הילדים בגן התחלקו לשלוש קבוצות וכל קבוצה קיבלה פאזל. הדגש היה על שיתוף פעולה בתוך הקבוצה: הקבוצה שחבריה ישתפו פעולה הכי טוב תצליח לחבר את הפאזל ראשונה. ואכן כך היה. ההנאה היתה מרובה והילדים כבר מחכים ליום שבת שבו כולנו נהיה בלשים ונחפש את האוצר האבוד...

Hello from the other side

כשהייתי בשנות העשרים המאוחרות שלי הרגשתי מותקפת: כל מי שהיה בסביבתי, חברים ומשפחה, שאלו אותי כל הזמן מתי נתחתן ומה עם ילדים. למעשה אני חושבת שמרבית שנות העשרים שלי עברו בנסיון להתגונן מהמתקפה הזו, מרמור על המצב, וחשיבה על פתרונות יצירתיים איך להתחמק מאירועים משפחתיים. 
לא רצינו להתחתן, ולא רצינו ילדים, ובעיקר רצינו שכולם יצאו לנו מהווריד.
היום, כשאני בת 36 וקצת, עם שני ילדים מהממים (ועדיין לא נשואה), אני רואה את הדברים קצת אחרת. הייתי שמחה אם הייתה לי האפשרות לנסוע בזמן ולפגוש את עצמי בגיל 20 קצת. אני חושבת שהייתי יכולה לתת לעצמי כמה תובנות שהיו מרגיעות אותי ונותנות לי את האפשרות להיות בת 20 פלוס בלי להתעצבן כ"כ על כולם. אבל מכיוון שזה לא ממש אפשרי, החלטתי לכתוב לעצמי הצעירה כמה מילים, מהצד ה"אחר".
קודם כל, הדבר שהכי חשוב לי להגיד ללירון הצעירה, שלמרות שלהביא ילדים נשמע כמו מתכון להמון צרות, עייפות, מחלות וחוסר חיים, הילדים שלי (לירון האמא) הם הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. נכון, לא ישנים מספיק, יש המון מחלות, מפגש עם גננות, החלפת טיטולים ושאר אתגרים, אבל האושר שאני מרגישה היום אינו משתווה לשום אושר שהרגשתי אי פעם. האהבה שאני מרגישה כלפי ילדי, היא האהבה הכי גדולה שמישהו יכול להרגיש, וכל הצרות שהזכרתי מתגמדות לעומת התחושות הטובות הנ"ל.
דבר שני שאני רוצה להגיד לה שכל הנודניקים האלה שמאחלים לה "בקרוב אצלך" באמת מתכוונים למשהו טוב ולא להציק. מדובר באנשים שיש להם ילדים והם כבר יודעים את מה שאת (לירון הצעירה) עוד לא יודעת: ילדים, הם באמת שמחה! כל האנשים האלה ממש לא מתכוונים להציק לך אן להלחיץ אותך, הם פשוט מאחלים לך להרגיש את האושר הכי גדול שאת יכולה, אז תודי להם בנימוס ואל תכעסי כ"כ.
ודבר שלישי שאני רוצה לספר לה זה שמאז שיש לי ילדים, כ"כ הרבה טוב קרה לי בחיים: פתחתי שני בלוגים (אופנה, ויצירה), פתחתי קבוצת יצירה בעבודה, ירדתי ל80% משרה, פתחתי עסק, הצטרפתי לפייסבוק, הכרתי המון נשים יצירתיות ואופנתיות, זיקקתי את החיים שלי כך שיכילו בעיקר את מה שמשמח אותי, והוצאתי מהם דברים מרעילים. בקיצור, העובדה שיש לי ילדים הביאה אותי לחיות את חיי בצורה טובה יותר ומזוקקת יותר.
ודבר אחרון, שאני בטוחה שיעודד את לירון הצעירה הוא שילדים מביאים גם המון הזדמנויות ליצור, וזה תמיד משמח.

אז הנה היצירה האחרונה שלי (לילדים):

שמלה לעדי

מכנסיים לעדי