Translate

חפש בבלוג זה

26.11.2015

אז מה אתן עשיתן היום?

מכירים את הימים האלה שבהן אתן סוף סוף מגשימות חלום ותיק? אז היום היה לי יום שכזה, ומכיוון שקשה לי לנחות וממש בא לי להשוויץ, מיהרתי לצלם עבורכן את התוצרים.
אבל כדי שלא תהיינה במתח, נתחיל מההתחלה: זמן רב שאני חולמת ללמוד נגרות. הרי לתפור, לצייר, לעשות תכשיטים, לצבוע רהיטים, לפסל וכו' אני כבר יודעת :). את החלום הזה עיכבו הרבה גורמים "חשובים" ביניהם בעיקר עצלנות וחוסר שעות ביממה. אז החלטתי שדי כבר: מגיע לי לפחות איזה סדנא חד פעמית קטנה, משהו בשביל הנשמה. אולי בכלל אני לא אוהבת נגרות וחבל לי לבזבז את זמני בחלומות?
לכן הזזתי את עצמי ונרשמתי לסדנא חד פעמית של איילה ארבל, שאת שמה ויצירותיה אני מכירה שנים רבות מעל גבי האתר. נו מה יכול להיות, כמה שעות בסדנא של איילה יכולות לפתוח לי איזה צוהר לעולם הזה של עצים, ברגים ומסמרים.
כבר בהגיעי לסטודיו של איילה, ידעתי שאני במקום הנכון. אחרי הכל, איילה דאגה לצבוע את כניסת הסטודיו והמדרגות בורוד:
סטודיו איילה ארבל מתהדר במדרגות ורודות

סדנא התחילה ב-9:00 ולכל שמתי את הילדים בגנים ונסעתי לי להלחם בפקקים בעוז. כשהגעתי ממש רציתי קפה, אבל איילה לא נתנה לי להתפדלע יותר מדי (אחרי הכל זה לא הייטק פה), ומיד נכנסתי לעניינים
קפה קטן - ויאללה לעבודה

את שאר השלבים כלל לא צילמתי, באמת שהתכוונתי, אבל הקצב המהיר שבה עבדנו היה נהדר, ולא חשבתי אפילו להרים את הנייד (אני אוהבת שדברים הולכים מהר, והקצב של איילה היה נפלא בעיני, בלי מריחות זמן!).

ולכן לא נותר לי אלא לשתף אתכן בתוצר הסופי והמהמם:

הארגז ישמש אותנו החדר הילדים, ואני בטוחה שבני הבכור יביע התלהבות רבה!

בהזדמנות חגיגית זו אני מזמינה אתכן לעקוב אחרי באינסטגרם


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה